ביטחון עצמי אמיתי או מזויף

דנה (שם בדוי) היא כדורגלנית בשנות ה-20 לחייה עם רקורד בנבחרות ישראל, שחקנית שהגשימה את החלום הכי גדול שלה, לשחק באירופה. כל חייה סביב הספורט וזה מה שהיא ראתה לנגד עיניה מאז שהיא זוכרת את עצמה. בפעם הראשונה שדרכה על כר הדשא היא גילתה את אהבת חייה, הכדורגל. בילדותה היא שמעה צחקוקים משחקני הקבוצה היריבה מאחר והייתה הבת היחידה בקבוצת הבנים איתם שיחקה עד סוף כיתה ו'. זה חישל אותה וכבר בגיל צעיר הבינה שהיא לא צריכה להתייחס לרעשי רקע וגילתה חוסן מנטלי. 

מבחינתה לא היתה לה אופציה אחרת, הכדורגל היה בראש מעיניה. הדרך היתה ברורה לה אך לא היה כיוון ולא היתה מחשבה על היום שאחרי. בלימודים היא לא השקיעה וההורים גם לא לחצו בכיוון זה ואפשרו לה להגשים את עצמה בספורט. אולם, עם השנים זה הוביל אותה למחשבות רבות על מה היא רוצה לעשות בחייה וניכר כי היא נמצאת בקונפליקט עם עצמה. 

מצד אחד, היא מודעת לכך שהיא יכולה לעשות הכל. מצד שני, היא מתקשה למצוא את הדרך שלה ללא הכוונה נכונה. האם מדובר בביטחון עצמי נמוך? מה לגבי הדימוי העצמי שלה? אולי הפרפקציוניזם הוא מה שמתווה לה את דפוס ההתנהגות? ואיזה זהות היא פיתחה לעצמה, ווינרית או לוזרית? פרמטרים אלה ואחרים בדקתי באבחון המנטלי שביצעתי לה וגיליתי שיש פער בכל הקשור לביטחון העצמי שלה. מצד אחד, בטוחה בעצמה וביכולות שלה והביטחון שלה עולה כשהפעולה הראשונה שלה בתחילת משחק מצליחה לה. מצד שני, הביטחון יורד לה כשהיא עושה טעות או מתקשה בתחילת משחק. איך זה בא לידי ביטוי באזור חיים נוסף, לזה נחזור בהמשך.

באמצעות האימון המנטלי היא הגיעה לתובנות חדשות, שלא ייחסה אליהן חשיבות בעבר. היא השכילה להבין מהו ביטחון עצמי מזויף, כלומר: כשחברים נותנים לה פידבק חיובי, כשההורים מפרגנים לה וכשאנשים שחשובים לה תומכים בעשייה שלה, לעומת ביטחון עצמי אמיתי, כמו: כשהיא מרגישה שנתנה את כל כולה לטובת משימה שחשובה לה, כשהיא משקיעה ברצינות בפיתוח העצמי שלה, כשהיא מתפקדת טוב תחת לחץ וכשיש לה תכנית בראש לגבי איך תפעל ביום-יום לקידום המטרה ששמה לעצמה. 

אמנם היא מרוכזת ומפוקסת בהצלחתה ככדורגלנית מן המניין, אך דנה מכוונת גם לעתיד כי חשוב לה לעבוד על ההתפתחות האישית שלה בקריירה, למנף את עצמה ולהעביר מסר וערכים שגדלה עליהם לדור הצעיר. כפועל יוצא מכך היא שינתה גישה ונפרדה מהדפוס שלה: "כשנדרש ממני לקבל החלטה משמעותית אז אני מקבלת רגלים קרות ומוותרת". כמו כן, מהפרדיגמה שניהלה אותה: "כדי לא לחוות קושי עדיף להימנע". ומה היה הטריגר שהדליק לה את העין? חששות מקשיים במבחנים, במקרה שלנו בחורה שכל חייה היתה חסרת ביטחון רגע לפני מבחן ולכן התקשתה לקבל החלטות בחייה, מה שמנע ממנה להתקדם לאזור חיים בו היא רוצה שינוי, לימודים. כדי לעשות סדר בדברים הגדרנו את המצב המצוי שלה כיום: שחקנית כדורגל ומאמנת ילדים. ומה התוצאות שהיא רוצה להשיג? להתחיל לימודים בתחום הספורט. 

דנה התגברה על החששות שלה, ניגשה למבחן עם ביטחון עצמי אמיתי ועברה בהצלחה. זהו, עכשיו היא כבר קיבלה החלטה נוספת ונרשמה לסמסטר הקרוב שיחל מייד אחרי החגים והיא מרשה לעצמה לחלום בגדול ולהפיק מעצמה יותר, לא רק כשחקנית כדורגל ומאמנת, אלא גם כאושיית ספורט שמהווה מודל לחיקוי אצל ספורטאיות צעירות. ולכן, יש לה תוכנית בראש לגבי איך תפעל בזמן אמת לקידום המטרה ששמה לעצמה, תוך כדי עבודה עקבית והתגברות על קשיים, בדרך לאתגרים הניצבים בפניה.    

במבחן תמונת הניצחון שלה היא אומרת שזה ממלא אותה באנרגיות מטורפות מבפנים, שזה מיושר עם הערכים שלה, שזה גורם לה לצמוח ברמה האישית וכי יש בזה משהו טוב לאחרים ולעולם. נשאלת השאלה: האם עליה להיעזר באחרים כדי להגשים את ייעודה? נראה שדנה מצאה את הכיוון הנכון.