כשמפשיטים אותנו מהטייטל שלנו
מה קורה לנו כשאנחנו לא לוקחים בחשבון שמציאות לחוד ומעשים לחוד? ומה קורה לנו כשאנחנו מתחילים לספר לעצמנו את הסיפורים שלא רק שלא מועילים לנו, אלא גם מורידים לנו את הביטחון העצמי לגובה ים המלח? והלחץ מאי הוודאות, מכריע אותנו.
זה בדיוק מה שקרה לקורן (שם בדוי) בן ה-15 שמשחק כדורגל באחת הקבוצות מאזור הצפון. בתפקידו כשוער, הוא מודע לכך שכדי לצבור ביטחון רב, עליו לשחק כמה שיותר על מנת לייצר היררכיה בהרכב הראשון ולתקוע יתד. הוא אוהב להתחרות, אינו מפחד ומציג יכולת גבוהה, דבר שצד את עיני הסקאוטרים שמחפשים את הדבר הבא בין הקורות.בתום העונה שעברה, הוריו קיבלו שיחת טלפון מפתיעה מסוכן שחקנים, שהציע להם לחתום איתו על חוזה, ולהעבירו לאחד המועדונים הגדולים בארץ.
אחרי התלבטות קצרה, הוחלט במשפחתו של קורן, כי הנער יתמודד עם האתגר הגדול של חייו, לעבור לקבוצה גדולה, שמן הסתם כבר ייצרה היררכיה בהרכב שלה. לראשונה בקריירה הקצרה שלו, קורן הבין כי הפעם הוא מגיע בידיעה שהוא צריך להתחרות על מקומו בהרכב הראשון ושום דבר לא מובטח לו, לזה נחזור עוד בהמשך.
האופוריה במשפחתו של קורן היתה בשמים. מה שהם לא לקחו בחשבון, זה שהנער המתבגר נאלץ לנסוע בכל יום כ-3 שעות בדרכים ולהתאמן עוד שעתיים במסגרת הקבוצתית. הם לא ראו בעיניים ויצאו לדרך עם תקוות גדולות, בלי לקחת בחשבון את מגבלות המציאות הפרטית של הנער.
הרי יש לו חיים גם מעבר לכדורגל, לא? מה עם הלימודים, חברים, בילויים ועוד… אבל מה זה אל מול המטרה הגדולה של קורן, ושל משפחתו, להיות שוער ראשון באחת הקבוצות הטובות בישראל, לפתח קריירה מקצועית. ברור, המטרה מקדשת את האמצעים.בתכל'ס, קורן החל את אימוני טרום העונה והיה שבע רצון הן מהרמה המקצועית, הן מהתנאים והן מהחברים בקבוצה. מבחינתו הוא הגשים את החלום שלו לעבור מהפריפריה לעיר הגדולה, להיות בסגל יחד עם השחקנים הטובים בישראל.
במשחקי האימון הוא קיבל דקות משחק מרובות והחל לפנטז על המשחק הראשון בליגה, הישג המפתח של חייו ככדורגלן.ככל שחלף הזמן, קורן שלנו לא לקח בחשבון שמציאות לחוד ומעשים לחוד. ולמה? כי הוא לא הכין את עצמו לאתגרים הניצבים בדרך, להתמודדות עם לחצים שלא היו מוכרים לו בעבר וישיבה ממושכת על הספסל, ולעיתים אף ביציע. הסיפורים שהוא החל לספר לעצמו שהמאמן לא אוהב אותו, שהורי השחקנים אומרים שמגיע לו לשחק לפני אחרים, לא רק שלא הוסיפו לו אלא הורידו לו את הביטחון לגובה ים המלח. והלחץ מאי הוודאות, הכריע אותו.
מהר מאוד הביצועים שלו היו פחות טובים והערך העצמי הנמוך שלו החל לערער אותו. כפועל יוצא מכך, הוא לא ידע איך להתמודד עם הסיטואציה שכאשר מפשיטים אותו מהטייטל שלו, שוער ראשון, מי האדם שנשאר שם ללא הזהות המנצחת שהיתה לו בקבוצתו הקודמת.הרגע הזה, בו החל לחוות פרמטרים של חוסר הצלחה ושהוא לא מממש את הפוטנציאל האמיתי שטמון בו, כי הוא נלחץ ממעמדו בקבוצה, גרם לו להיות מושפע ומודאג מדעות של אחרים, כמו מה המאמן ושחקנים אחרים בקבוצה חושבים על היכולת שלו. ולכן, הוא שפט והחמיר עם עצמו יתר על המידה, על כך שלא עמד בציפיות שלו מעצמו, ועוד יותר מכך, שלא עמד בציפיות שלו מהסובבים אותו.
כפועל יוצא מכך, היכולת בלימודים וחיי החברה שלו נפגעו, הן מההישגים שלו במגרש והן בגלל סף השבירה הנמוך שלו. לכן הוא לא הצליח לשמור על יציבות ולאחר כמה חודשים החליט לפרוש מכדורגל. במקרה שלנו, מדובר בשחקן מרוסק מבחינה מנטלית, וזה השפיע עליו באזורי חיים נוספים.
כשקורן הגיע אלי לקליניקה התחלנו בסשן, כדי לזהות את נקודות התורפה והמחסומים שמונעים ממנו לממש את הפוטנציאל הגדול יותר שקיים בו. במילים אחרות, כמו שכל אדם שנפצע צריך לעבוד צילום רנטגן לזיהוי חומרת החבלה, כך גם היה עם קורן. הוא עבר אצלי סוג של "צילום רנטגן מנטלי" כדי שיחד נוכל להבין כמה הוא רחוק מהמטרה הגדולה שלו, במקרה זה לחזור לפעילות ספורטיבית ככדורגלן, בקבוצה אחרת.האבחון המנטלי איפשר לי לזהות את נקודות התורפה, הפחדים, החרדות ומקורות הלחץ השונים שמנעו מקורן להציג את היכולת האמיתית שלו במגרש.
בכך יצאנו לתהליך אימון מנטלי שנמשך ממש בימים אלה, וכיום הוא מודע למצבו הנפשי, מה שלא היה בעבר.בתהליך אנחנו מתמקדים בהשגת שתי מטרות עיקריות, משחק פנימי ומשחק חיצוני: הראשונה, צמצום הפער בין איך שקורן מרגיש היום לגבי אירועים מסוימים מול איך שהיה רוצה להרגיש. כלומר, שיפור הביטחון העצמי לקראת משחקים חשובים, התמודדות עם פחד מכישלון, שיפור קבלת החלטות תחת לחץ, שליטה בכעסים, שיפור התמדה ומשמעת עצמית. והשניה, ההישגים שהוא רוצה לכבוש. כלומר, מניעת ספיגת שערים, שיפור דיוק במשחק הרגל, שיפור סטטיסטיקה אישית, שבירת שיא עונתי. אגב, העקרונות הנלמדים בתהליך נכונים לכל תחומי החיים.
אמנם כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך ויש עדיין עבודה מרובה לעשות, אך כבר עכשיו ניתן להבחין כי הביטחון העצמי חזר אליו. נכון לעכשיו, קורן נמצא בתודעה אחרת לגמרי מאיך שהחל את התהליך. באמצעות הכלים המנטליים שהוא מקבל ממני, הוא בדרך הבטוחה ליהנות ממה שהוא הכי אוהב, לשחק כדורגל.