רוצים להצליח, אבל בתנאים שלהם...

באיזו גישה מנטלית הגיעה הפועל חיפה למשחק מול מכבי פ"ת? באיזו גישה מנטלית הגיעה מכבי חיפה למשחק מול הפועל ב"ש? ומהם גורמי הלחץ שהשפיעו יותר מכל בדרך להפסדים של שתי החיפאיות במחזור האחרון?

ערב המחזור החמישי בליגת העל, הפועל חיפה ניצבה בראש הטבלה עם 10 נקודות ונשמה אוויר פסגות. אממממה, דומה כי זה היה לה לרועץ והיכולת הטובה ששחקניה הפגינו מתחילת העונה, לא באה לידי ביטוי מול המלאבסים. למה? כי הגישה המנטלית איתה הם הגיעו למשחק היתה (מהזווית שלי) לשחק מה שנקרא בשפת הכדורגל טיקי טאקה לרוחב, כדורגל משעמם וסגנון משחק שבלוני. 

כלומר, בתודעת לא להפסיד: כדי לא לפשל עדיף לא להעז! המוטיבציה הפנימית של האדומים היתה להיות בסדר, לא לטעות, להעביר את דקות המשחק בקצב שלהם.מי שעוקב אחרי הפועל חיפה יודע כי הם רוצים להצליח, אבל בתנאים שלהם. זה לא עובד ככה. למה? כי במאני טיים יש גם יריבה שלא מקלה ראש, גם לה יש גישה מנטלית. את התוצאה ראינו במחצית השנייה. 

אז מה היה לנו שם? רפיון של חניכיו של המאמן אלישע לוי ובדקות רבות היה נראה כי הם מחכים שהדקות יחלפו, הם שיעממו את עצמם ואת האוהדים הרבים שליוו אותם באצטדיון המושבה ועוד עשרות אלפי צופים על מסך הטלוויזיה. לרגעים נדמה היה שהם אפתיים למשחק ולמתרחש בו, שבסופו של דבר הוביל להפסד 2:0.  

אז מהו גורם הלחץ שהשפיע יותר מכל על האדומים? התמודדות עם הצלחה ואיך לא להישאר יותר מדי באזור בנוחות. הם לא השכילו להפנים שכל הזמן עליהם לאתגר את עצמם באירועים חדשים, במקרה שלהם, התבססות במקום הראשון של ליגת העל, ערב היציאה לפגרת משחקי נבחרת ישראל.בתכל'ס, התמודדות עם הצלחה זה משהו שפחות מדובר, אבל זה קריטי. 

אנחנו אומרים לעצמנו תנו לנו להגיע להצלחה, משם נסתדר לבד. אבל זה לא נכון, כי הרבה מגיעים להצלחה ונעצרים שם. הם לא יודעים לתחזק ולשמר אותה לאורך זמן, הם לא מתקדמים, כי הם מפחדים לאבד אותה ואז גם הם עלולים לאבד את המומנטום. ומה לגבי ההמשך? רב הנסתר על הגלוי בשלב זה, הרי ההצלחה האמיתית היא לא ההבטחה שאתם תמיד תהיו טובים, משחק אחרי משחק. אלא, ההצלחה האמיתית היא שגם אחרי משחק טוב אתם באים וממשיכים להיות טובים, כדי לחקור את הפוטנציאל שלכם להמשך הדרך. משחק טוב יותר או פחות טוב, כפיים או בוז, הם לא הדבר החשוב. מה שחשוב הוא, שלמרות כל אלה, אתם ממשיכים לחתור ולהתקדם לרמת הפוטנציאל הבאה שלכם, כי זאת התוצאה הכי חשובה וזו ההצלחה האמיתית. 

ובצד השני של הכרמל: מכבי חיפה הגיעה למשחק מול הפועל ב"ש לאחר הפסד 3:0 לאוניון ברלין במוקדמות הקונפרנס ליג. הגישה המנטלית של המאמן ברק בכר וצוותו היתה (מהזווית שלי) להגיע ביום ראשון כאשר הקבוצה נמצאת עם הגב לקיר, כי הפסד נוסף תוך ארבעה ימים עלול לגרור את האלופה למקומות בהן היתה שנים רבות, מה שעלול להגביר את הלחץ בכפר גלים וזה הדבר האחרון שהירוקים מעוניינים בו. 

פתיחת המשחק הראתה בבירור כי הגישה המנטלית של הירוקים היתה בתודעת מקסימום ביצוע: ללא תלות בתוצאה! כלומר, אדם שיודע לחיות בזמן הווה בביצוע, בהתנהגות, ביחס שלו לסביבה, כאילו הוא כבר אותו אדם בעתיד. מנצח. אלוף. הירוקים הראו לא רק שליטה ביציעים אלא גם על כר הדשא. הם גילו נחישות, אסרטיביות, התלהבות והיו במוטיבציה גבוהה, בעוררות מיטבית. 

כפועל יוצא מכך, הם גילו עליונות ועלו בצדק ליתרון 1:0 בדרך לתוצאה הרצויה מבחינתם, ניצחון כדי להיצמד לצמרת הטבלה.אבל משהו השתנה במחצית השניה. חניכיו של ברק בכר נגררו לכאוס הגדול שהפועל ב"ש יצרה על הספסל שלה ועל כר הדשא, מה שהוביל את שחקני חיפה לפעול בתודעת הכל או כלום: המוטיבציה שלהם היתה מונעת מהתוצאה האחרונה! כלומר, הם עושים בלאגן אז יהיה פה בלאגן, עד הסוף. והיה הרבה בלאגן. ראינו את זה גם על הספסל הירוק וגם על כר הדשא. 

ראוי לציין כי האדם שואב את הערך העצמי ואת הביטחון שלו מהישגים, הצלחות או כישלונות שלו. מנצח הירו, מפסיד זירו. לדעתי זה מה שהגביר את הלחץ על הירוקים בדרך להפסד 2:1. 

מעניין לבחון את שתי הגישות המנטליות של האדומים והירוקים מזווית נוספת, ונשאלות כאן שאלות מהותיות: האם הם נתנו את הדעת על האתגרים שהיו צפויים להם במהלך המשחק? האם האתגרים הללו מנעו מהם להיות במיטבם? ודבר נוסף, כדאי להם לשאול את עצמם איך עליהם להתמודד עם משחק אגרסיבי (הפועל ב"ש) על גבול הברוטאלי? ואיך להימנע מלהיגרר לשאננות (הפועל חיפה) על גבול האפתיות? את זאת ועוד הם יכולים לשנות במשחקים הבאים, עם בחירת הוויות מתאימות לכל תרחיש והגדרת תגובה שתנצח את האתגר. 

סיכום דבר: כל קבוצה שיודעת כי בלאגן במשחק של מכבי חיפה עלול לגרור אותה לגורמי לחץ שליליים, לא תהסס לפעול כך. כל קבוצה שיודעת כי כאשר הפועל חיפה משחקת שלא להפסיד, תדע כיצד לנצל את נקודות התורפה שלה. סוף מעשה במחשבה תחילה, כבר אמרתי?